החוק קובע כי במקרה של גירושין, כל אחד מבני הזוג יקבל מחצית מהרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים. כל זאת, למרות שייתכן מצב בו אחד מבני הזוג רכש יותר או אפילו את כל הרכוש ובשל כך ישנן לעיתים קרובות מחלוקות בין בני הזוג באשר לרכוש.
הסכמי ממון הם חוזים אשר נערכים בכתב בין בני הזוג באשר לחלוקת הרכוש. מטרתם של הסכמי ממון היא להסדיר מראש את כל מה שקשור לענייני רכוש וזאת על מנת למנוע מחלוקות עתידיות בין בני הזוג. הסכמי הממון נועדו גם להגן על בני הזוג מקיפוח במצב שהם החליטו להיפרד.
ישנם מספר מצבים שבהם בני זוג בוחרים לערוך הסכמי ממון:
1. הסכם ממון לבני זוג שאינם נשואים.
2. הסכם ממון לפני נישואין.
3. הסכם ממון במהלך נישואין.
מה החוק דורש לגבי הסכמי ממון?
הסכם ממון צריך להיערך בכתב וישנם מספר גופים שחייבים לאשר את הסכם הממון ובלי אישורם ההסכם אינו תקף:
בית המשפט לענייני משפחה, בית דין רבני ונוטריון ( במקרה שבני הזוג טרם נישאו).
חשוב לדעת, שבכדי שההסכם ינוסח בצורה המשפטית המדויקת ושתקבלו את כל ההסברים בעניין משמעות החוזה לפני חתימתכם עליו, לערוך אותו בפני עו”ד שהינו גם נוטריון.
