ירושה ועזבון: איך מחלקים 800 אלף דולר אבודים ל-26 יורשים זרים?

ירושה ועזבון: איך מחלקים 800 אלף דולר אבודים ל-26 יורשים זרים?

עו”ד מריו סלצ’ובסקי

 

אזרח ארגנטינה שצבר נכסים רבים בישראל הלך לעולמו בשנת 1925. הנכסים נשכחו והתגלגלו אל האפוטרופוס הכללי שאיתר עד כה 26 יורשים. איך יכול כל אחד מהם להוכיח את הקשר לעיזבון?

עו”ד מריו סלצ’ובסקי

אזרח ארגנטינה שהלך לעולמו לפני כמעט מאה שנים, בשנת 1925, עומד במרכזו של תיק מרתק בעל ממדים גדולים, שבו מטפל הח”מ. לאורך חייו של האיש, הוא הספיק לצבור בישראל נכסים בהיקף של יותר מ-800 אלף דולר, אולם איש לא ידע על כך והנכסים נשכחו.

ברבות השנים התגלגלו הנכסים לאפוטרופוס הכללי, שהחזיק לאורך שנים ארוכות. לאחר תהליך חיפוש ממושך וחוצה יבשות, אותרו לבסוף 26 יורשים, רובם מתגוררים בארגנטינה ומקצתם בארה”ב. יורשים נוספים מתגוררים בספרד ובישראל.

כדי שיורשיו של המנוח יוכלו לקבל את הנתח שלהם בעיזבונו של האיש, יש להוציא לכל אחד ואחד מהם צו ירושה בישראל, ולהוכיח את הקשר שלו לעיזבון ואת הנתח המגיע לו בירושה. מדובר בעבודת נמלים, שנמשכת לאורך שנים, ומצריכה לחבר את כל חלקי הפאזל.

רכוש מלפני כמעט 100 שנה

הסיפור שהגיע לפתחו של הח”מ נשמע כמעט בלשי, ומתחיל אי שם בתחילת המאה שעברה. מעט מאוד ידוע על המנוח, הרב-סבא של המשפחה. מה שכן ידוע זה שהוא התגורר בארגנטינה, אך החזיק בישראל נכסים רבים. הוא הלך לעולמו, כאמור, ב-1925 ואלמנתו נפטרה בשנת 1953.

לבני הזוג נולדו ארבעה ילדים: שניים מהם היו עריריים, ולא נולדו להם ילדים, ולשניים האחרים נולדו ילדים רבים. אחד מהשניים התגורר בארה”ב, ובנה שם שבט משלו, ואילו האח האחר המשיך לגור בארגנטינה, ושם החל לבסס את השבט המשפחתי שלו שכלל נכדים ונינים וזאת לאחר שהספיק להתחתן שלוש פעמים.

בשלב מסוים, הצאצאים בשני הענפים הפסיקו להיות בקשר, מה שהקשה על הטיפול במקרה המורכב שכלל 26 יורשים ו-19 ירושות של קרובי משפחה שהלכו בינתיים לעולמם.

להרכיב פאזל עם אינסוף חלקים

המשימה שהוטלה על הח”מ היא להרכיב את הפאזל המשפחתי, כדי לאפשר את חלוקת עיזבונו של המנוח לכל אחד מהיורשים. כדי שיורש יוכל להשיב רכוש שנמצא אצל האפוטרופוס הכללי, עליו להציג צו ירושה או צו קיום צוואה, המאשר את זכותו באותו רכוש.

צו הירושה מאפשר להוכיח את הקשר בין היורש לאדם בעל הזכות שהנכסים היו בבעלותו במקור, ואת החלק המגיע לו באותם נכסים. במסגרת התהליך המורכב בתיק המתואר, נדרש הח”מ להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה בעניין כל אחד מ-26 היורשים.

מאחר שהרוב המכריע של היורשים אינם תושבי ישראל, אלא תושבי חוץ, אזי לאחר שהתיק נקלט אצל הרשם ועובר את כל הבדיקות הנחוצות, הוא אמור לעבור בחינה נוספת בבית המשפט לענייני משפחה, שמחליט על מתן צו הירושה, מה שמאפשר לקדם את ההליך.

לבסוף, כדי לשחרר בפועל את הכסף המגיע לכל יורש, יש להגיש בקשה להשבת הרכוש העזוב לאפוטרופוס הכללי. הבקשה נבחנת על ידי ועדה מיוחדת שמתכנסת לצורך כך, ובודקת כל בקשה המוגשת לעיונה.

בין השאר, הוועדה מעיינת בתעודות הפטירה הרלוונטיות, שמציג לה אותו יורש, ועוקבת אחר העץ המשפחתי שלו ואחר המסמכים שהוא מחזיק ברשותו ומוכיחים את זכאותו.

חלק ניכר מהעבודה בתיק נוגע לקרובי המשפחה שאינם בחיים עוד: לצורך חלוקת העיזבון, יש להוכיח כיצד אלה חילקו את הרכוש שלהם, ולהתחקות אחר הירושות שהם הותירו אחריהם.

אחד האתגרים המשפטיים נובע מכך שבכל הנוגע לחלוקת הירושה של קרובי משפחה שהלכו לעולמם, יש לפעול על פי הדין הזר של מקום מושבם האחרון. כלומר, לצורך הטיפול יש להשיג, בין היתר, חוות דעת משפטיות על הדין הזר החל על הירושות.

 

זקן היורשים בן 100, יורש אחר נעלם

כינוסם של היורשים ורתימתם לעבודה משותפת הוא אחד האתגרים הלוגיסטיים הכרוכים בקידום התיק. מדובר במשימה לא פשוטה, שכן הקשר בין בני המשפחה התרופף, כאמור, כמעט לחלוטין לאורך השנים.

למרות זאת, במהלך שנת 2019 הצליחו הח”מ ועורכי הדין הזרים שמטפלים בתיק לערוך בארגנטינה כנס צבעוני למדי שכלל את כל היורשים. בין היתר, הופיע לכנס היורש הזקן ביותר – אדם בן 100. אחד הכיסאות בכנס נותר ריק. היה זה כיסא של יורש אחר, שנעלם בתקופת הדיקטטורה בארגנטינה.

עניינו של האחרון מעורר קשיים מיוחדים, שכן כל שיש בנמצא הוא פסק דין הקובע כי על פי הערכות אותו קרוב משפחה נפטר. אולם, אין מסמך הקובע את מועד פטירתו המדויק, מה שעלול לעורר סימני שאלה ביחס לנתח המגיע ליורשים האחרים.

לסיכום, מדובר בתהליך מרתק אך גם בעבודה מפרכת שאורכת שנים, וטומנת בחובה פעולות נמרצות בישראל ובחו”ל. לצורך שחרור הכספים המגיעים לכל אחד מ-26 היורשים, יש לאסוף את המסמכים הרלוונטיים בעניינו, להוציא לו צו ירושה בישראל, ולהוכיח את הקשר המשפחתי שלו למנוח, ואת הזכות שלו לחלק מן הירושה.

Call Now Button